החרם הערבי על מדינת ישראל ועל כלכלת ישראל הוא חלק בלתי נפרד מקיומה של מדינת ישראל. מאז קום המדינה, רוב מדינות ערב לא קיבלו את הקמת המדינה והפעילו חרם כלכלי על כל תוצרת ישראלית ועל סחר עם חברות ישראליות. המצב אף הוחרף לאחר מלחמת ששת הימים, אז נפגשו חברי הליגה הערבית בועידת חרטום המפורסמת, ויצאו ב"קריאת שלושת הלאווים" הידועה: לא להכרה בישראל, לא למו"מ עם ישראל ולא לשלום עם ישראל.301

החרם הערבי הוותיק, אוסר על אנשי עסקים וחברות ממדינות ערב, לרכוש מוצרים מחברות ישראליות. מהלך זה, חוסם הלכה למעשה מאות מיליוני משתמשים פוטנציאלים במוצרים של חברות ישראליות ופוגע ביכולת של חברות ישראליות להתפתח ולהגדיל מכירות במגזר הערבי.

מה אומר החוק?

מבחינת החוק הישראלי אין איסור מוחלט לסחור עם מדינות ערב או עם מדינות מוסלמיות. החוק הישראלי מבדיל בין מדינת אויב לבין מדינות ערב או מדינות מוסלמיות. לא כל מדינות ערב שמסרבות לסחור עם ישראל, מוגדרות כמדינות אויב. נכון להיום המדינות היחידות המוגדרות כמדינות אויב הן: אירן, לבנון, סוריה ועירק ועם מדינות אלו, חל איסור לסחור בצורה ישירה או עקיפה. כל מסחר שיבוצע מול חברות במדינות אויב נחשב לעבירה פלילית.

יחד עם זאת, סחר עם מדינות ערב אחרות כגון דובאי, כווית, סעודיה, איחוד האמירויות, אלג'יר וכדומה, אפשרי ברוב תחומי המסחר, כל עוד המסחר נעשה לפי תנאי משרד החוץ ואינו עוסק במכירת טכנולוגיות מתקדמות ו/או נשק.

חברות ישראליות רבות שרוצות להתפתח ולייצא את המוצרים שלהם לחו"ל, יוצאות להציג בכנסים בינלאומיים באירופה, ארה"ב והמזרח הרחוק. שם הם נפגשות לעיתים עם נציגים מחברות ממדינות ערב. לאחר שפג החשש המיידי הטבוע בנו הישראלים, מגלה איש העסקים הישראלי כי נציגים אלו ברוב המקרים הם אנשי עסקים ובעלי חברות שלא ממש מעניין אותם החרם על ישראל והם מעוניינים במוצרים הישראלים ומבקשים למצוא דרך לייבא אותם מישראל. ברגע שנוצר עניין ראשוני  בין הצדדים, ניתן לשמור על קשר בצורה די פשוטה באמצעות האינטרנט והסלולארי שעוזרים מאד לתקשורת בין הצדדים ולכאורה נשאר רק לסגור על מחיר ולבצע עסקה. אך החברה הישראלית לא תוכל למכור ישירות לחברה במדינות ערב, אלא תצטרך להשתמש בצד שלישי כגורם מתווך.

מה עושים?

חברות ישראליות המעוניינות לסחור עם מדינות ערב, חייבות להשתמש בצד שלישי נוסף שיבצע את העסקה. זה יכול להיות בעזרת סוכן שעובד עם 2 הצדדים יחד ומבצע קנייה ומכירה של המוצר, או שהחברה הישראלית תקים חברה זרה בחו"ל שיכולה להיות גם בבעלותה ותבצע את העסקה דרכה. ישראלים רבים מקימים חברה אירופאית קרוב לבית כדוגמת קפריסין, ופותחים לחברה הקפריסאית חשבון בבנק בינלאומי או בבנק בקפריסין עם גישת ניהול מלאה באמצעות האינטרנט.

לאחר הקמת החברה, מתבצעת עסקת מכירה לחברה הקפריסאית (שבבעלות חברה ישראלית) וזו תבצע מכירה הלאה של המוצרים לחברה במדינת ערב, במחיר המוסכם בין הצדדים. החברה הערבית, תעביר את התשלום לבנק הקפריסאי (לא תוכל להעביר לבנק ישראלי) ומשם יועברו הכספים לישראל. המהלך מצריך התייחסות של יועץ מס המכיר את חוקי המס של המדינות השונות ורצוי לבצע תכנון מס מקדים לפני פעולה שכזו.

מהלך שכזה, יכול להגדיל את המכירות והרווחים של חברות ישראליות, כאשר הן נחשפות לקהל חדש וגדול שאינו מכיר את המוצרים הישראלים ולרוב מעוניין בהם. חשוב לציין כי ישנן השלכות נוספות של דיווח לרשות המיסים ונושאים של כפל מס אותם יש לברר לפני ביצוע העסקה. הקמת חברה בחו"ל היא תהליך יחסית קצר ויכול להסתיים תוך שבועיים ימים אך רצוי מאד להתייעץ עם עורך דין מיסים או יועץ מס הבקיא בתחום המיסוי הבינלאומי.

העולם שלנו הופך לקטן יותר ויותר וכדאי לנו לנצל זאת לטובתנו.