סקירת חברות ישראליות

מערכת החוק בישראל

הפעילות העסקית והמשפטית של חברות בישראל מבוססת על בסיס חוק החברות החדש משנת 1999. חוק זה מבוסס על הוראות חוק החברות האנגלי, והינו מתקדם ביותר.

בישראל קיימת אפשרות להקמת כמעט כל סוג של ישות משפטית הכולל בין היתר: חברות פרטיות בעירבון מוגבל, חברות ציבוריות, חברות זרות, שותפויות, חברות בבעלות משותפת, סוכנויות ומוסדות ללא כוונת רווח. הישות המשפטית הנוחה והשכיחה ביותר הינה חברה פרטית בעירבון מוגבל (בע"מ). תהליך הרישום בחברה מסוג זה הינו פשוט ביותר וזאת בעיקר עכב חוק החברות החדש.

למרות העובדה שבחוקי המס והחברות בישראל חלו שינויים מרחיקי לכת במהלך השנתיים האחרונות והליך החקיקה עדין לא הסתיים, לשימוש בחברות ישראליות עדין קיימים יתרונות מבחינת נושא המיסוי ואמנות המס.

הדרישות מחברות ישראליות

שם החברה

המגבלות הבאות מוטלות על שם החברה ברשם החברות:

• שם החברה חייב להיות בעברית, ויכול להיות שם נוסף באנגלית.
• שם החברה לא יכול לכלול את המילים הבאות: מלכותי, אימפריאלי,ממשלה,מוניציפלי, קואופרטיב, לשכת המסחר, עמותה או איגוד.
• שם חברה אינו יכול לכלול שם המצביע על צורך באיגוד וחוק מיוחדים כגון: בנק, חברות ביטוח,חברות כספים, נאמנות וכו'.
• שם חברה אינו יכול לכלול שם מסחרי או סימן מסחרי הרשום כבר בישראל, או שם דומה היכול לגרום להטעיה.

הון רשום ומונפק

לא קיימת חובת תשלום בגין ההון הרשום של החברה. ההון הרשום של החברה לא יפחת מסך של 30 אלף ₪, וההון המונפק יהיה בסך של לפחות 2 ₪. בישראל, אגרת הרשם משולמת בהתאם להון הרשום. לפיכך, בדרך כלל החברה תירשם עם הון רשום מקסימלי שבגינו תשלם אגרה מינימלית. אגרת הרשם משולמת מידי פברואר של אותה השנה. אגרת הרשם לשנה הראשונה תשולם בזמן הקמת החברה. מניות החברה יכולות להיות עם או ללא ערך נקוב. הון החברה הרשום יצוין בתקנון החברה. אין צורך בהנפקת תעודת מניה והתשלום בגין ההון המוצע אינו בפיקוח.

בעלי מניות, דירקטור, מזכיר

בעלי המניות הנם הבעלים המשפטיים של החברה. בכדי לרשום חברה יש צורך במינימום בעל מניות אחד היכול להיות אדם פרטי או גוף משפטי. בעל המניות של החברה יכול אף להיות אזרח זר. לחברות פרטיות ישראליות בעירבון מוגבל יכולים להיות עד 50 בעלי מניות, ודירקטור החברה הינו מי שאחראי לניהול החברה. אין שום מגבלה בהוראות החוק לגבי שימוש במספר דירקטורים.לרישום החברה יש צורך בדירקטור אחד שהינו אדם פרטי או גוף משפטי כלשהו. דירקטור החברה יכול להיות אזרח המדינה או תושב זר.בעלי מניות החברה והדירקטור הממונים יכולים להיות עורכי דין או הבעלים האמיתיים של החברה. שם הבעלים האמיתיים יכול להישאר בעילום שם. בכדי לרשום חברות פרטיות ישראליות אין צורך בקיום מזכיר לחברה.

כתובת רשומה ונציג מקומי

חברות ישראליות חייבות כתובת רשומה ונציג מקומי בישראל (תושב ישראל) וזאת לצורך ההתקשרות עם רשויות החוק והעברת הדוחות השנתיים וכן תשלום עבור אגרת רשם החברות השנתית של החברה. נציג זה יכול להיות שיהיה מקומפני אקספרס (ישראל), היכולה להעניק לך את הכתובת הרשומה והנציג המקומי וזאת בכדי להקים חברה ישראלית. תיבת דואר אינה יכולה לשמש ככתובת לצורכי החוק. למרות זאת , אין דבר זה אומר שכתובת החברה צריכה להיות שם או שהנהלת החשבונות צריכה להישמר שם.

סודיות

להתאם להוראות החוק הקיים, המידע בגין הדירקטורים והבעלים של החברה יהיה זמין לכל אדם וזאת על ידי פניה לרשם החברות. מידע בגין הון המניות והכתובת הרשומה של החברה יהיה אף הוא זמין. בנוגע לשאר הפרטים, ובפרט מידע לגבי הבנקים, מידע זה הינו סודי בהחלט וקיימת דרישה חוקית מפורשת מצד המדינה, בנקים או חברות אחרות לשמירת המידע בגין הלקוחות שלהם בסודיות מוחלטת. לדוגמא, מסירת מידע מהבנק של הלקוח לכל ארגון אפשרי רק בעקבות מתן פסק דין של בית משפט.

מערכת המיסוי בישראל

עקרונות המס בישראל מבוססים על מספר חוקים ותקנות מס.מערכת המס בישראל מבוססת על השיטה הפרסונלית. כלומר, רווחי החברה (שהופקו בכל מקום) יהיו חייבים במס בישראל.במילים אחרות, אחד הקריטריונים העיקריים לבחינת חבות המס של החברה הינה מקום ההתאגדות שלה. בו בעת, חברה זרה שהקימה סניף בישראל (סוג היישות: חברה זרה) לא תחשב כתושבת.

כרגע, המצב המשפטי בישראל הינו כדלקמן- חברות זרות אינן חבות במס על הרווח שלהן שהופק מחוץ לישראל. חברות מסוג זה נדרשות להגיש דוחות כספיים מבוקרים לרשויות המס ולהצהיר כי הכנסותיהם הופקו מחוץ לישראל. פטור ממס יוענק לסניף זה בהתקיים התנאים הבאים:

• כל בעלי המניות של החברה הנם אזרחים זרים.
• כל הדירקטורים של החברה הנם אזרחים זרים.
• הפעילות של החברה הנה מחוץ לגבולות ישראל ומתבצעת ללא מעורבות אזרחים ישראליים.
• ניהול החברה מבוצע מחוץ לישראל.

לישראל אמנות מס עם 30 מדינות שהעיקריות בהן הנן: אוסטריה, בלגיה, קנדה, סין, צ'כיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, הולנד, הונגריה, אירלנד, איטליה, ג'מייקה, נורבגיה, פולין, סינגפור, דרום אפריקה, שוודיה, אנגליה, ארצות הברית, תאילנד, דרום קוריאה, הפיליפינים, הודו, ארגנטינה, אורוגוואי, יפן. פני החברה המוקמת בישראל נראים מכובדים שכן ישראל אינה אזור המוגדר כמקלט מס.חברות ישראליות יכולות לשמש כמכשיר נוח לצורך פעילות בינלאומית.